ועדה מקומית לתכנון יזרעלים נ' מסגריית הפיסטוס בע"מ ואח'

גזר דין

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום. המדובר בשימוש חורג בסככה בשטח של כ-200 מ"ר וסככות נוספות בשטח של כ-80 מ"ר נוספים, אשר ייעודם חקלאי, לניהול עסק של מסגריה. כתב האישום מתייחס ל-9.09 אם כי לפי טענת הנאשמים השימוש החורג מתבצע במקום מזה כ-4 שנים. המאשימה לא מיהרה לנקוט בהליכים נגד הנאשמים, כאשר הנאשמים נקטו בהליך תכנוני אולם גם לאחר ההליכים בקשר להליך זה, נדחתה בקשתם על ידי גורמי התכנון, כולל ועדת ערר (הכל כפי שצויין בישיבה האחרונה).

שמעתי ושקלתי טיעוני ב"כ המאשימה והנאשמים.

אין צורך להכביר במילים לגבי חומרתן של עבירות על הוראות חוק התכנון והבנייה ועבירה של שימוש חורג בקרקע או במבנים חקלאיים מככבת כעבירה נפוצה במסגרת עבירות אלה ומתבצעת להפקת רווחים.

יש בביצוע עבירות אלה חומרה נוספת הואיל וביצוען מחבל בהוראות התכנון שרשויות התכנון עמלו רבות כדי לתכננן ולאשרן, לרווחת כלל תושבי האזור ואין ספק שיש בשימוש בהסבת השימוש של מבנים חקלאיים פיתוי לא קטן בגין הרווחיות הטמון במבנים זמינים שכאלה לפתיחת עסקים שונים כאשר העלויות שונות בתכלית מעלויות של ניהול אותם העסקים במבנים המיועדים לכך ובאזורים שהוכשרו לכך.

ב"כ הנאשמים מבקש להתחשב בהם לאור המצב הכלכלי הנטען של העסק וכן לאור טענתם כי למרות מאמצים לא מצאו מקום חליפי. צויין לא אחת שנסיבות אישיות בכל הקשור למצב הכלכלי נסוגות מפני חומרת העבירה. לא ברורה העמידה העיקשת להמשיך ולנהל עסק אשר נטען לגביו שממשיך לצבור חובות צומחים כלפי אחרים ובוודאי שאין זו נסיבה לקולא.

הטענה שלא נמצא מקום חליפי אינה מקובלת עלי ואינה מצדיקה הצבת עובדות בשטח ואינה מצדיקה הנצחת עובדות בשטח. יתכן שלא נמצא מקום חליפי באותם העלויות שניתן לנהל עסק שכזה במבנה חקלאי, אולם כפי שכבר ציינתי מי שאינו יכול למצוא מקום מתאים לנהל את העסק שברצונו לנהל לא יכתיב את המציאות מבחינת הכלל, כל דאלים גבר.

הטענה שמדובר בעבירה של "שימוש חורג בלבד מבלי שבוצעו עבודות בניה בפועל", הינה טענה עובדתית שאינה מעלה או מורידה בפני עצמה. כל בניה וכל שימוש, נבחנים בפני עצמם. הנפיצות והחומרה של עבירה ספציפית זו של מבנה חקלאי לניהול עסק והפקת רווחים הינה ידועה כפי שציינתי לעיל ונושאת את החומרה שלה. בית משפט העליון ציין לא אחת שבהעדר הטלת ענישה החותרת לאיין את הרווחיות, לא ניתן להילחם בתופעה.

גם אם לא אמצה עם הנאשמים את הדין עד תום, בהעדר מתן התייחסות ראויה לכל האמור נחטיא את המטרה לחלוטין.

אל לנאשמים לפרש התחשבות מסויימת כאוזלת יד פן תטפח המציאות על פניהם בעתיד. כמו כן עליהם להבין שהמחוקק אינו משלים עם הצבת עובדות בשטח ואינו משלים עם הנצחתם בשטח ללא היתר כדין. מאחר והמאשימה הפגינה אורח רוח ולא נקטה הליכים מידיים (יתכן בגין ההליכים התכנוניים שננקטו) אתחשב בכך במסגרת המועד לכניסת מועד תוקף צו שימוש אם כי הנאשמים אכן מודעים למצב התכנוני כפי שציינתי מזה זמן לא מבוטל.

לאור כל האמור הנני גוזרת על כל אחד מהנאשמים את העונשים כדלקמן-

1.תשלום קנס בשיעור 20,000 ש"ח או 4 חודשי מאסר תחתיו.

* הקנס ישולם ב-15 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים הראשון לא יאוחר מיום 10.2.11 והאחרים לא יאוחר מה-10 לכל חודש שלאחריו.

לא ישולם תשלום במועד יעמוד כל הקנס לתשלום מיידי .

באם הנאשמים הפקידו סכום בגין צו הבאה, יקוזז הסכום מהקנס.

2.אני מחייבת את הנאשמים לחתום על התחייבות כספית בסך 30,000 ₪ כל אחד, להימנע, תוך 3 שנים מהיום, מלעבור עבירה על סעיפים 204,205,210,237,240 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה 1965 .

יסרבו לחתום על ההתחייבות ייאסרו ל -30 ימים או עד שיחתמו, לפי המוקדם.

3.אני מחייבת את הנאשמים להפסיק את השימוש החורג במבנה נשוא האישום, כמצבו ביום ההריסה, בתוך 8 חודשים מהיום-זולת אם יהיה להם היתר כדין . הנני להבהיר בזה שאין בדחיית מועד כניסת צו הפסקת השימוש לתוקף משום הענקת פטור מלקיים כל הוראת דין אחרת בכל הקשור לניהול עסק שכזה במקום ואין בכך כדי למנוע מכל גורם אכיפה הממונה על הוראות אותם הדין להפעיל את סמכויותיו בכל הקשור לאכיפת אותן הוראות דין.

4.ניתן בזאת צו לרשם המקרקעין לרשום את צו הפסקת השימוש דלעיל בפנקסי המקרקעין.

ב"כ המאשימה יטפל ברישום הצו .